פסק-דין בתיק עפ"ת 44591-04-13

ערעור על פסק דין של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופט אופיר),  בת"ד 7029-12-12, מתאריך 14.03.13, לפיו הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של נהיגה על ידי בלתי מורשה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, גרימת תאונת דרכים נזק וחבלה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות, אי שמירה על הימין לפי תקנה 35 לתקנות ונהיגה ללא פוליסת ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

בתאריך 23.11.12 נהג המערער בטנדר, מבלי שהיה מורשה לנהיגה. המערער ביצע פנייה ימינה בקשת רחבה, התנגש עם חזית רכבו ברכב שהגיע ממול, וגרם לתאונת דרכים בה נפגעה נהגת הרכב המעורב פגיעות קלות ונגרם נזק לרכוש.

בית משפט קמא השית עליו עונש של פסילה בת 15 חודשים, קנס ועונשים מותנים כולל מאסר על תנאי.

ב"כ המערער טוען כי העונש חורג ממתחם העונש ההולם, מאחר והמערער ריפא את הפגם והוציא רישיון נהיגה עד מועד מתן גזר דין. בנוסף, מדובר באדם שהיה בלתי מורשה אך ידע לנהוג שכן כבר קיבל מספר שיעורי נהיגה. עוד נטען, שלמערער אין הרשעות וזו מעידה חד פעמית והעונש החמור גם מצריך אותו למבחן מעשי נוסף ומונע ממנו לסייע לבני משפחתו. ב"כ המערער טוען כי בעבירות בהן הורשע המערער יש חובת פסילה רק ביחס לעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה, ואילו תאונת הדרכים נוכח הנזק הקל והיעדר עבירת תוספת לצידה, אינה מצמיחה חובת פסילה.

ב"כ המשיבה עותר לדחות את הערעור מנימוקי בית משפט קמא. מדובר בעבירה חמורה אשר היה מקום גם להשית בגינה מאסר בפועל, ושעה שלא הושת, העונש שנגזר על המערער הוא עונש קל.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הערעור.

מתחם העונש ההולם לעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה הינו פסילה לתקופות של בין 3 חודשים, שהוא עונש המינימום הקבוע בפקודה ועד 4 שנים למקרים חמורים במיוחד, ומאסר שבין מאסר על תנאי עד 6 חודשים.

אשר לתאונת דרכים ללא עבירת תוספת, מתחם העונש ההולם הוא בין 0-24 חודשי פסילה, כאשר מדובר בעברייני תעבורה כבדים יטה העונש לצד החומרה.

מדובר בענייננו באדם ללא עבר תעבורתי וללא עבר פלילי, ועל כן אין מניעה לגזור את דינו בהתאם לרף נמוך במתחם העונש הנ"ל.

מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי מדובר בנסיבות מחמירות, בשל כלי הרכב שהוא רכב כבד יותר מרכב פרטי רגיל, ובהתנהגות אשר יצרה סיכון, ועל כן אין מקום לגזור את הרף המינימאלי. מאידך, לא היה מקום להעמיד את העונש על רף בינוני גבוה שכן כך לא נלקחות בחשבון נסיבות הקולא לידי הצורך.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומעמידה את הפסילה בפועל לתקופה של 9 חודשים.

יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם.

<#3#>

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ח סיון תשע"ג, 27/05/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יערית פלג